מהימנעות לתנועה

מהימנעות לתנועה – למה בכלל לצאת מאזור הנוחות ?

או במילים אחרות – מה הקשר בין אדיסון , קרמבו ויום העצמאות של ארה"ב

לפני מספר שנים , שיניתי עיר מגורים , לא משהו דרמטי , לא רציתי שיהיה לי קשה להסתגל (-: , אז עברתי מכרמיאל לתל אביב …ובתוך תל אביב עברתי מדירה שכורה לדירה שלי . במקביל, עזבתי מקום עבודה כשכירה בתחום אחד ועברתי לתחום אחר כעצמאית, וגם בזוגיות חלו כמה שינויים …בקיצור

יצאתי ba-a-bu-ha   מאזור הנוחות שלי – תשמעו , זה קשה . לך תחפש את המכולת, הספר, הקוסמטיקאית (אתה לא חייב ) , קו האוטובוס , החניות , ההנדימן, סניף הבנק, האינסטלטור , סניף הדואר , מנקה , גנן, חדר הכושר…להתרגל לכל רוכבי הגלגלים הקופצים עלינו לכלותינו, לבית, לשכנים , חברים חדשים, לשפץ , לחכות, שוב לחכות … לקנות , למסור …בקיצור מה זה התעייפתי …צריכה חופשה בגליל דחוף!!! לא משהו פנסי , כרמיאל מספיק טוב לי.

אז למה בכלל לצאת מאזור הנוחות ? למה לשנות ? נראה לי שדווקא את התשובה אנחנו יכולים למצוא יחסית בקלות : לא טוב לנו במקום העבודה, או שאנחנו בין עבודות , הבית קטן / גדול מדי לצרכים שלנו היום, הכושר שלנו לא משהו , המשקל , היחסים עם הילדים, עם בן הזוג (במקרה שלי רוב התשובות היו נכונות) , אני לא מוצא/ת את עצמי …ויש הרי אינסוף דוגמאות שאנחנו מרגישים שנדרש שינוי , וקשה לנו , לעיתים קרובות נמצא את כל ההסברים "למה לא" , או לפחות למה לא עכשיו , וניכנס ל"אסטרטגית הימנעות " שתשמור עלינו.

הערך / הדימוי העצמי שלנו הוא שביר ודק כמו השוקולד שעוטף את הבפנים של הקרמבו.

הוא כל כך שביר, השוקולד של הקרמבו , שאת כל עשרות מיליוני הקרמבו שאנחנו אוכלים בשנה (כן, רק בארץ ) ושייצרו אותם ללא מגע יד אדם, יעטפו בסופו של דבר אחד אחד , באופן ידני ובזהירות…

כך גם הערך העצמי , רגיש ושברירי. ולכן כשאנחנו רוצים לשמור עליו, ננקוט באסטרטגיה של הימנעות משינויים, כי כשאנו מוותרים על השינוי , ונצמדים לגבולות המוכר והנוח, אנחנו חוסכים לעצמנו את ההתמודדות עם פגיעה אפשרית בערך העצמי כתוצאה מכישלון, ביקורת, אי עמידה בציפיות, הישגים נמוכים או אכזבה .

כל מחשבה על שינוי מלווה בפחדים שמייצרים מחסומים ואנחנו נעצרים באזור הנוחות החמים והמוכר, אלא שככל שהשנים חולפות, העדר התנועה הופך לניוון (כמו בגוף כך גם בנפש) , ואנחנו מרגישים ייאוש ותסכול, מרגישים "תקועים " . רוצים לשנות ולא יודעים מה ואיך . גם מי שמאוד הצליח בעבר וגם מי שפחות , כולנו פוחדים להיכשל, לאכזב אחרים או את עצמנו .

הדבר קשה עוד יותר בעידן הפייסבוק ואחיו , שם הכל מושלם ומוצלח אצל כולם ובכל רגע. כל ניצנוצי הראווה , יוצרים רף מלאכותי גבוה ובלתי ניתן להשגה, מה שמערער אותנו אף יותר.

נכון, כל מי שעושה יש לו סיכוי גדול לטעות או להיכשל , גם אם הוא ייזכר היסטורית כהצלחה ששנתה את העולם.

למשל, תומס אדיסון, שהיה חירש באופן חלקי מנערותו, וכמעט שלא למד בבית ספר.  אדיסון עבד בנעוריו כמוכר חטיפים וממתקים ברכבות, ואח"כ כמפעיל טלגרף , שזה התחום בו רשם כמה מהפטנטים הראשונים שלו . ובס"כ עם הזמן רשם על שמו מספר שיא של 1093 פטנטים, ביניהם הנורה החשמלית, ששינתה את החיים של כולנו עד היום, נסו לדמיין את החיים בתקופה שלפני הנורה, תנו לזה דקה …. אדיסון עשה עשרות אלפי ניסויים וברובם הוא נכשל, עד שהצליח.

טוב, אמרתי לעצמי , אולי העובדה שהיה חירש עזרה לו להתעלם מכל מי שלעגו לכישלונות שלו… אז חיפשתי דמות אחרת.

אתמול, ה 4 ביולי , חגגה ארה"ב את יום עצמאותה . אחד מהנשיאים המשפיעים ביותר על תולדותיה, היה נשיאה ה-16 , אברהם לינקולן . גם לינקולן , כמו אדיסון ,לא למד בבית ספר, אלא לימד את עצמו והפך כשבגר לעורך דין… לינקולן , הנשיא שחתום על ביטול העבדות (על כך גם שילם בחייו ) בתקופה ובאזורים שממש לא אהבו את הרעיון , ודאג לחיזוק אחדות ארצות הברית באמצעות מניעת פילוגה בזמן מלחמת האזרחים האמריקנית, היה גם נואם מצוין ופוליטיקאי מוכשר, וכן נתפס כאיש ישר, צנוע ונעים הליכות.

אבל הוא התפרסם גם בזכות אינסוף הכישלונות שלו : כאיש עסקים. וגם כעורך דין בספרינגפילד, לא נחל הצלחה רבה, לכן פנה לפוליטיקה, ושם בואו נספור: הובס בנסיונו הראשון להיבחר לבית המחוקקים, הובס שוב (2) בניסיון הראשון שלו להיות מועמד לבית הקונגרס, הובס שוב (3) בניסיונו להיות נציב משרד המקרקעין הכללי, הובס (4) בבחירות לסנאט בשנת 1854, הובס (5) בניסיונו להיבחר לסגן נשיא בשנת 1856 והובס (6) בבחירות לסנאט בשנת 1858 עד שב 1861 הפך נשיא ארה"ב.

יש בינינו מי שיודעים להתמודד עם כישלונות ורואים בהם את האבנים המחזקות את מסלול חייהם לחיים טובים ושלמים יותר. לרובנו זה לא פשוט . החדשות הטובות הן – שהפחד הזה הוא נחלת הכלל ושאפשר בהחלט להתמודד איתו , מה שנתרגל (זוכרים את הפוסט "מסי או רונלדו ) יהפוך להיות קל יותר ויותר עבורנו. אז בואו נעשה זאת יחד

אם את /ה רוצה לעשות שינוי , מרגיש / ה תקועה , ותזמורת קולות הרקע בראשך מנגנת לך "בשביל מה לזוז, מה רע ככה " אני אשמח ללוות אותכם ממצב "הימנעות" למצב תנועה לעבר המקומות הקטנים או הגדולים שאתם רוצים להגיע אליהם .

השבת, פרשת חוקת , בני ישראל עדיין במדבר, בשנתם הארבעים למסע , או טו טו מגיעים ליעד , תלונות יש, מנהיג יש (משה עם הסבלנות האינסופית שלו) ומים גם… מזמינה אותך למצוא את המנהיג שבתוכך שיעזור לך לצלוח את תלאות דרכך אל השלווה והנחלה.