הצילום ככלי

הצילום הינו מראה לנפש, מעבר להיותו תחום יצירתי, נגיש ומרתק, הוא הפך להיות פתח לעבודה על הגברת המודעות האישית והביטחון העצמי בשפת דימויים וללא מילים.

הצילום מאפשר להתחבר לרגשות, גם למי שזה לא בא לו באופן טבעי.

וכיוון שכך, לא אחת אני נותנת למתאמנים שלי משימות "צילומיות". כולם מצלמים היום, וזה  תקדים שלא היה כמותו בהיסטוריה, הכוח הזה נמצא בעצם אצל כולם, ואפשר לשכלל את הצילום כך שיסייע לעקוף מחסומים הנבלמים למשל על ידי סוכני "הגיון" ו"פחד".

גם עלי זה עובד, בחווית הצילום שלי שמשתקפת בצילומים שלי אני מגלה את העולם, ודרכו אני מגלה את עצמי: דרך הבחירות במושאי הצילום, האופן בו אני בוחרת לצלם ,כמה אני מתקרבת או מתרחקת, מואר או חשוך , צבעוני או שחור לבן , מינימליסטי  או עשיר בפרטים , יצירתי או תיעודי, את היומיומי או את הנסיעה לקצה העולם, את הרצון להתחדש או דווקא להיות במקום הכי בסיסי. זהו תהליך מתמשך והתובנות והתועלות משתבחות עם הזמן.

צילום הוא בעצם שפה שבה אתה יכול לכתוב את עצמך, כדי להעביר מסרים ממך החוצה לעולם ואליך פנימה. אך זו גם שפה באמצעותה אתה יכול לקרוא את עצמך דרך עיניהם של אחרים, כפי שהם רואים אותך. הקריאה הזו יכולה לאתגר למשל חשיבה ביקורתית שלך על עצמך, אבל לא רק.

אני מאמינה שלכל אדם ישנה הזכות להציג את עצמו, לשקף את עולמו לסביבה ולומר את דברו באופן ישיר ובלתי-אמצעי.

אני מאמינה שהשפה המיוחדת הזו יכולה לקרב כל אחד לעצמו ולסביבה שלו, לשפר מודעות עצמית וביטחון ולעזור לגלות עולמות חדשים – פנימיים וחיצוניים.

פעילות הצילום בתיאום טלפוני